הסיפור שלי: כיצד מחקתי את סעיף הדת במרשם האוכלוסין

אניח בצד לרגע את הרעיונות, המחשבות והתהליכים שהניעו אותי לבקש ולמחוק את סעיף הדת מהרישום שלי במרשם האוכלוסין, ואספר איך הלכה למעשה התנהל התהליך מרגע שהחלטתי כי בנתיב זה ברצוני לצעוד.

ראשית, קראתי ולמדתי קצת בנושא באינטרנט. מלבד כמה כתבות העוסקות במישרין או בעקיפין בתקדים קניוק, לא מצאתי שום מקור מידע מבוסס ואמין (שאגב, זו הסיבה שברבות הימים החלטתי לכתוב ולהעלות את ניסיוני לרשת). מצויד בידע דל זה החלטתי,באופן דיי נאיבי,לפנות לרשות האוכלוסין בבקשה להירשם כחסר דת.

הפקידה הייתה דיי מבולבלת ואמרה שהיא לא ממש יודעת מה לעשות איתי, שכן מעולם לא נפגשה במקרה דומה, והפנתה אותי ללא אחרת מאשר הרבנות. נשמע לי מוזן ותמוהה, אך עשיתי כדבריה. התקשרתי לרבנות ודיברתי עם איזה רב, שהתפלא מאד על פנייתי. אני לא מאשים אותו כמובן, כי זה בערך כמו שיתקשר מישהו לבתי הזיקוק וישאל האם הם מתקינים פאנלים סולאריים, אבל לקדם אותי זה לא קידם בכל מקרה.

בשלב הבא פינתי למספר ארגונים העוסקים בנושא זכויות אזרחיות וחופש דת בניהן "חדוש", "אני ישראלי", ועמותת "חופש". האחרונה הפנתה אותי לפרופ' עוזי אורנן, אשר בתורו הפנה אותי למי שעתיד להיות דמות המפתח בסיפור – עו"ד יוסף בן-משה.

כמה מילים על יוסף בכל זאת, שכן חלקו בסיפור גדול מחלקי. יוסף הוא בחור מבוגר בגיל אך צעיר בנפש, קיבוצניק מהסוג של פעם (הסוג שהקים את המדינה הזאת על ערכים ואידאלים, לפני שאלו הוחלפו בנוחות וכסף קל), מסוג האנשים שעליהם נאמר "מלח הארץ", וחוץ מזה איכשהו תמיד יש לו חיוך על השפתיים. מרגע שיוסף נכנס לתמונה הוא הנחה אותי צעד צעד, והעניינים התחילו לזוז.

בשלב הבא כתבתי מכתב מנומק המסביר מדוע אני מעוניין להירשם כחסר דת. האמת, מדובר במכתב טיפה חד צדדי השם דגש על הצדדים המכוערים בדת, וביהדות בפרט – יחס מבזה כלפי נשים, יחס מבזה כלפי שאינם יהודים, עידוד אלימות וכו'. ככל אדם בר דעת, ברור לי לחלוטין שאילו אינם מלוא פניה של היהדות, וכי יש בה גם צדדים יפים של חסד וצדקה, אך עם זאת מכיוון שמכתב זה נועד להדגיש ולהציג בפני בית המשפט את הסיבות בגינן אני מעוניין לנתק ולמחוק כל קשר ביני לבין הדת, הדגש היה באמת על הדברים שדוחים ומחליאים אותי בדת.

את המכתב, שילב יוסף בהמרצת פתיחה (לקריאת המרצת הפתיחה לחצו כאן). בגדול ומבלי להיכנס לפרטים, מדובר בהליך משפטי מזורז יחסית שמיועד לבירורים משפטיים פשוטים, בניהם בקשת פסק דין הצהרתי. המרצת הפתיחה אותה הכין יוסף הייתה מורכבת ממספר חלקים. בחלק הראשון הצגתי את עצמי, מי אני ומה אני. נתתי דגש על ההשכלה הפורמאלית שלי ועל ההכרות שלי עם היהדות ודתות אחרות כדי להבהיר שבחירתי באורח חיים של חסר דת נובעת ממקום של הבנה, ולא ממקום של בורות. בנוסף שמתי דגש על היחס שלי לדת לאורך השנים (לדוגמה בחירתי שלא לערוך בר מצווה, או בחירתי להתחתן בהליך אזרחי בחו"ל). כנוסף צירפתי שאלון שמילאתי לפני שנים רבות, בו תחת הסעיף "דת" רשמתי עצמי כחסר דת. המטרה הינה להראות לבית המשפט שמדובר בראיית עולם שלמה ומבוססת, ושלא בוקר אחד קמתי והחלטתי לגשת לבית המפשט במטרה להירשם כחסר דת. החלק השני היה למעשה המכתב שדובר עליו קודם, המסביר מדוע אין אני מעוניין להיכלל בהגדרה הזאת של "יהודי". החלק השלישי והאחרון היה מורכב בעיקר מטיעונים משפטיים כגון הפנייה לחוקי המדינה, אמנות בין לאומיות ולתקדימים בנושא.

את המרצת הפתיחה לקחתי (בשלושה העתקים) לבית המשפט המחוזי בחיפה, ביחד עם ייפוי כוח המייפה את יוסף. עלות פתיחת התיק הייתה 1156 ש"ח, אך הבנתי כי אנשים העומדים בקריטריונים מסוימים רשאים לבקש הנחה או פטור. לאחר הגשת המסמכים בבית המשפט צריך לשלוח לנתבע העתק של המרצת הפתיחה. במקרה זה מדובר בפרקליטות המדינה, אשר משרדיהם נמצאים ממש מעבר לכביש מול בתי המשפט בחיפה, כך שעוד באותו היום הגשתי את ההמרצה לפרקליטות. מומלץ לבקש חותמת של הפרקליטות על אחד ההעתקים על מנת שתשמש כאישור מסירה.

השלב הבא – המתנה……

יש פתגם שאומר שגלגלי הצדק טוחנים לאט…… מה לעשות, אבל זו התנהלות בתי המשפט. נקבע דיון, ואז השופט יצא לחופש, ואז הוחלף שופט, ואז אני טסתי לחו"ל, ואז עוד דחייה וכו' כו'……. בסופו של דבר, לאחר כעשרה חודשים, הגיע יום הדיון. אני רוצה לציין בהזדמנות זו כי חלק גדול מהעיקוב נבע משהות ארוכה שלי בחו"ל, ולאו דווקא מההתנהלות של בית המשפט (כשמגיע לפרגן – מפרגנים !). למעשה השופט אף הציע לערוך דין מקדים באמצעות וידאו קונפרנס בעודי בחו"ל, אך הדבר לא התאפשר מסיבות טכניות.

הגיע יום הדיון. הדיון למעשה ערך דקות ספורות בלבד. נציג הפרקליטות ציין כי באופן כללי אין למדינה התנגדות להוציא פסק דין זה, אך מצד שני ניסה להפעיל עלי לחץ קל (בין כתלי היכל המשפט ומחוצה אליו) לשקול שנית את בקשתי, וזאת ע"י ניסיון להציג את טענותיי כמגוחכות וכנובעות מחוסר בשלות כלשהי. אני מצידי ציינתי בפני השופט כי זהו רצוני מהנימוקים שהצגתי בהמרצה, וכי דעתי גמורה ושלמה. השופט מצידו אמר כי חבל שדבר כזה צריך בכלל להגיע לבית המשפט, וכי עצם העובדה שטרחתי והשקעתי מאמצים וכסף בהגשת הבקשה – מספיק כדי להעיד על גמירות דעתי, ולפיכך נעתר לבקשתי והוציא פסק דין הצהרתי בו על פיו יש לאפשר לי להירשם כחסר דת. את פסק הדין החתום והמאושר קיבלתי במזכירות בית המשפט, דקות לאחר סיום הדיון. לקריאת פרוטוקול הדיון וצפייה בפסק הדין לחצו כאן.

עם פסק הדין ניגשתי ללשכת האוכלוסין. להפתעתי כאשר הגעתי כבר הופיע להם במחשב שיש לרשום אותי כחסר דת, ואף כחסר לאום, על אף שנושא הלאום כלל לא הוזכר בבית המשפט. הדבר כנראה נובע מעובדה שהלאום במדינת ישראל הוא הגדרה אתנו-דתית, וכי לא קיים לאום אזרחי.

וזהו, סוף סוף מדינת ישראל מאפשרת לי להיות רשום לפי צו מצפוני – כחסר דת.

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “הסיפור שלי: כיצד מחקתי את סעיף הדת במרשם האוכלוסין

  1. רציתי לדעת, האם זו חובה לעבור בבית משפט בשביל לשנות לחסרת דת?
    כי לפי מה שאתה מספר הסיכוי ששופט יאשר לי הוא קטן מאוד היות שאני באה ממשפחה חרדית ואני יוצאת בשאלה

    Liked by 1 person

    1. החובה "לעבור בבית המשפט" נובעת מכך שבשביל לשנות את רישום הדת במרשם האוכלוסין יש צורך בתעודה ציבורית.
      מכיוון שנוצר פרדוקס לפיו אין גוף שיכול לתת לך אישור על חוסר דת (כמו שהרבנות למשל יכולה לתת לך אישור על יהדותך), צריך לגשת לבית משפט שיוציא מסמך המעיד על כך (נקרא "פסק דין הצהרתי").

      לדעתי אם כוונתך כנה, הסיכויים שבית המשפט יאשר לך פסק דין שכזה גבוהים מאד.
      בגדול בית המשפט לא מתערב בהחלטות שלך ולא מחפש הוכחות או שום דבר שכזה, אלא רק בודק שאת שלמה בדעתך. לזה את באה ממשפחה חרדית אין קשר לעניין.
      למעשה – לא ידוע לי על מקרים בהם בית המשפט לא אישר בקשה מסוג זה.

      מוזמנת לפנות אליי במידה ויש לך שאלות נוספות.

      וכמובן – בהצלחה !

      אהבתי

    1. כן.
      בגדול צריך לעשות בדיוק בדיוק מה שאני עשיתי.
      בגדול ההחלטה השרירותית של הפקידה במשרד הפנים למחוק גם את רישום הלאום שלי היא אינה חוקית.
      פסק הדין חייב אותה לרשום אותי כחסר דת, אך זה שהיא החליטה לשלול את הלאום שלי ללא בקשתי זה למעשה לא תקין.
      לי אישית לא הייתה בעיה עם זה, ולכן חסכתי לעצמי להיכנס לתהליך נוסף בנושא.
      המון בהצלחה !

      אהבתי

      1. יוני שלום. אני בכל זאת הייתי מנסה קודם לבקש במשרד הפנים, ומציין שדרישתם תכפה עלי הוצאות מיותרות. אם זה לא עוזר – הייתי נעזר במכתב דרישה מעו"ד, שאליו מלווה תצהיר של המבקש. זה כדי לאפשר תשובה בכתב ממשרד הפנים, שבמידה ותהיה שלילית תצורף להמרצת הפתיחה, ותהווה בסיס לפסיקת הוצאות כנגד משרד הפנים….

        אהבתי

      2. שלום אילן.

        בגדול לא יכול להזיק לנסות, ואני מאחל לך שאכן הדבר יצליח !

        עם זאת אני דיי בספק לגבי האפשרות שזה יעבוד, מכיוון שהחוק בסופו של דבר לטובת רשות האוכלוסין במקרה הזה.
        על מנת לשנות את רישום הדת במרשם אתה זקוק לתעודה ציבורית (תעודה שהופקה ע"י גוף ציבורי בישראל – משרד ממשלתי, בית משפט וכו').
        ללא תעודה כזו, לפקיד ברשות האוכלוסין אסור לערוך שינויים במרשם, ולכן קרוב לוודאי שתתקל בסירוב.

        לדעתי הטענה שעמידה בדרישת החוק לתעודה ציבורית כופה עלייך הוצאות מיותרות ככל הנראה תידחה בבית משפט, מכיוון שהינך נדרש לעמוד בדרישות החוק.
        זה בערך כמו שאבקש ממשרד הרישוי החזר הוצאות בגין תיקונים שהייתי צריך לעשות באוטו שלי כדי שיוכל לעבור את מבחן הרישוי השנתי.

        אבל כמו שאמרתי – לא יכול להזיק לנסות. אם תנסה, אשמח אם תוכל לעדכן איך זה הלך, ואולי אפילו לכתוב כמה שורות שאוכל להוסיף לאתר לטובת העשרת הידע של המתעניינים בנושא.

        עוד דבר שאתה אולי יכול לנסות לעשות זה לנסות ולהוציא תעודה ציבורית אחרת, מבלי הצורך לפנות לבית המשפט.
        כרגע אני לא יכול לחשוב על אחת כזו, אבל יש מבינים גדולים ממני שאולי כדאי להתייעץ איתם.

        המון בהצלחה !

        אהבתי

    1. שלום רז.
      המקרה שלי אינו תקדים. את התקדים קבע כמדומני יורם קניוק, ואין לי כוונה לקחת לו קרדיט על כך.
      עד כמה שידוע לי, כיום עדיין קיים האבסורד בו מצד אחד צריך תעודה ציבורית כדי לשנות את סעיף הדת במרשם האוכלוסין, ומצד שני אין גוף מוסמך לתת תעודה שכזו לחסרי דת (ובהיעדרו אין ברירה אלא לפנות לבית המשפט בבקשה לפסק דין הצהרתי בדבר).
      אחת הסיבות שעשיתי את התהליך זה מתוך כוונה שאולי אם מספיק אנשים ייפנו לבתי המשפט בבקשה לקבל פסקי דין שכאלו, המחוקק יבין שיש צורך במציאת פתרון שאינו דורש את התערבות בתי המשפט (למשל – הסתפקות בתצהיר חתום ע"י עו"ד).

      מקווה שעזרתי.

      אהבתי

  2. אם (בניגוד להילך שאתה עברת) ארצה שבית המשפט יאשר מראש מחיקת שני הסעיפים, גם דת וגם לאום, האם אמור להיות הבדל מהותי בין ההליך שאתה עברת לבין הבקשה הזו?

    אהבתי

    1. שאלה מצויינת !
      האמת היא שלצערי הרב אין לי תשובה מנומקת לתת לך, ולכן אני מעדיף להימנע ממתן תשובה.
      אציין רק כי ההגיון והאינטואיציה שלי אומרים שכנראה יהיה הבדל, אבל לא אחד מהותי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s